"אין לי כח להילחם. הבית שלי זה כמו בישראל כולה, מלחמה בכל החזיתות" אומרת לי אמא בטיפול. היא מספרת לי שהיא לבד, בעלה גוייס למילואים בצו 8 וכל מטלות הבית כמו גם הטיפול בילדים הגדולים והתמיכה הרגשית בהם וגם הצורך לשמור גם על מקום העבודה פשוט מתישים אותה.
אמהות רבות במצבה של המטופלת, מדווחות
על סימפטומים מגוונים אשר נובעים מתחושת לחץ יומיומית:
* תסכול או מצב רוח רע, שנמשך לאורך רוב שעות היום,
* תחושה שיש להם כמו "פתיל קצר״ שנשרף מהר בדרך לזעם, * תחושת הצפה המתבטאת באובדן שליטה או בצורך להשיב שליטה בכל מחיר,
* קושי להירגע ולהיות מווסתות רגשית.
* תחושת בדידות,
* חוסר קומפוטנטיות וערך עצמי.
* התרחקות והמנעות מחברת אנשים אחרים.
**********************
בימים אלו חשוב שתדעו לנהל את המלחמות שלכם. חשוב שתעשו סדרי עדיפויות ותבינו עם עצמכם מה חשוב יותר ומה פחות חשוב כרגע, כדי לשמר את האנרגיות שלכם לאורך זמן.
"אם הבית קצת מבולגן או הילדים הלכו לישון קצת יותר מאוחר, אני לא מתעצבנת מזה" אומרת מטופלת אחרת בפגישה. "אם יאכלו את אותו אוכל שבישלתי אתמול או שאחמם להם משהו קפוא מהמקפיא, לא יקרה להם כלום"...
"גם לא להתעצבן מכל דבר, להעלים עיין זה מאוד חשוב בימים אלו אי אפשר לכעוס על הכל. צריך לשמור קצת לאחר כך!" היא מוסיפה.
שיעור חשוב לכולנו. חשוב שנהיה גמישים יותר עם עצמנו ועם הילדים שלנו. להבין שלא הכל ילך כמתוכנן וזה בסדר.
תשימו לב שבתוך כל הכאוס יש גם רגעים קטנים של אושר ושמחה, גם אם הם נראים חסרי משמעות. אספו את הרגעים האלו, הם יתנו לכם כח אחד כך בימים קשים יותר.
הכי הכי חשוב זה שתתעדפו את הטיפול העצמי הפיזי והרגשי שלכם בראש סדר העדיפויות. כשתרגישו טוב יותר, יהיה לכם כוח לנהל טוב יותר את כל האתגרים שצפויים בדרככם.
תחזיקו מעמד.
עוד יבואו ימים טובים של חסד.
ענת דניאלי
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה
050-3372301
Σχόλια