בכל פגישה שלי עם מטופלים בקליניקה בימים אלו, אני שומעת אנשים שמדברים על אשמה. "לא נעים לי שאני ממשיכ/ה את החיים שלי ולפעמים צוחק/ת ונהנ/ית בזמן שיש כל כך הרבה אנשים אבלים במדינה שלנו וחטופים וכאלו שהסבל שלהם כל כך גדול".
*********************
בתקופות של טראומה או מצוקה גדולה מאוד יש למוח האנושי יכולת יוצאת דופן להפריד חוויות.
הספרות הפסיכולוגית מוצאת את התופעה הזאת כמנגנון הגנה שהוא פיצול של חוויות טובות ורעות, מחשבות או רגשות.
הפיצול הזה, או המכונה לפעמים "מידור", מתרחש כאשר אנשים מפרידים חוויות מצוקה או חוויות טראומטיות מחיי היומיום שלהם או רגשות חיוביים יותר. זהו מנגנון שעוזר לאנשים לנהל רגשות מכריעים שאחרת עלולים לפגוע בתפקודם.
מנגנון פסיכולוגי נוסף הוא ההדחקה, הכרוכה בחסימה לא מודעת של מחשבות, רגשות או זיכרונות מטרידים. היא פועלת כדרך להגן על הפרט מפני מודעות לחוויות כואבות או טראומטיות. מנגנון זה יכול לעזור לאנשים להמשיך בחייהם, תוך התמקדות בהווה מבלי להיות מוצפים מהעבר.
בתקופות של מצוקה קיצונית, כמו במהלך המלחמה של עכשיו או אירועים טראומטיים אחרים, מנגנוני הגנה שתיארתי יכולים לשמש מחסומים, המאפשרים לאנשים לתפקד ולהתנהל בחיי היומיום שלהם מבלי להרגיש כאב או למצוקה. עם זאת, חשוב לציין שלמרות שהם עשויים לספק הקלה לטווח קצר, הם אינם מבטלים את המצוקה הבסיסית. רגשות או זיכרונות מודחקים יכולים לצוץ מחדש מאוחר יותר, ולעתים קרובות להשפיע על הבריאות הנפשית או ההתנהגות.
כמו כן, פיצול חוויות לטוב ורע יכול גם לפעמים להוביל לפישוט יתר של רגשות מורכבים, ולמנוע מאנשים לעבד או להבין את רגשותיהם במלואם. הוא עלול להפריע גם ליכולת לטפל בבעיות הבסיסיות ולפעול בהן.
בעוד שמנגנוני הגנה אלו יכולים להגן בטווח הקצר, חיוני ליחידים לחפש אסטרטגיות התמודדות בריאות ודרכים לעבד את הרגשות והחוויות שלהם שיסעו להם בטווח הארוך.
היו מודעים לתגובות שלכם ומצאו דרכים לעבור דרך המורכבות של רגשותיכם, כולל אשמה, אבל וטראומה.
תמיד אתכם,
בהצלחה
ענת דניאלי
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה
050-3372301
Comments