על סודות ו"אפקט הריבואונד"

לפני הרבה שנים סיפרה לי נוגה, חברתי הטובה, שהיא בהריון. זה היה מייד אחרי שהיא ובעלה גילו את שני הפסים על המקל ואף אחד לא ידע עדיין. "עוד לא סיפרתי אפילו להורים שלי" היא אמרה, אז ביקשה ממני לשמור בסוד את מה שהיא סיפרה לי.

חודשים אחר כך עדיין לא סיפרתי לאף אחד. הבטן של נוגה גדלה וצמחה, אבל היות ולא שוחררתי מאחזקת הסוד, לא יכולתי לספר אותו לאף אחד.

כשנוגה עמדה ללדת, חברה אחרת רצתה לדבר איתי על מתנה שנקנה לזוג הצעיר אחרי הלידה. אני זוכרת את עצמי מרגישה כל כך לא נוח לדבר על התינוק הקטן 'הסמוי" שבבטן של נוגה שהתפתלתי עם עצמי בחוסר נוחות לא מובנת.

עדיין עד היום, שהבן המקסים שלה בן 24, אני שומרת את הסוד הקטן קטן של חברה שלי, שאף אחד לא ידע עליו.

יבוא יום שעל זה אכתוב את הדוקטורט שלי. על הטראומטיזציה המשנית של החברות ששומרות סוד, בהקשרים הרבה פחות נעימים, אבל בינתיים, אשמח לשתף בכמה מחשבות על "סודות" והמאמץ לא לחשוב או לדבר עליהם:

************************* באחד הספרים של דוסטוייבסקי, אדם אומר לאחיו הצעיר לשבת בפינה ולא לחשוב על דוב לבן, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהאח לא יכול לחשוב על שום דבר אחר מלבד הדוב הלבן שאסור לו לחשוב עליו. אם דוב לבן חסר משמעות יכול לעורר תחושות של חוסר אונים כזה, דמיינו לעצמכם את ההשפעות הפסיכולוגיות המשתקות של הניסיון לא לחשוב על משהו בעל חשיבות ממשית כשהמצב מצריך שתיקה. חוקרים רבים דיברו על "אפקט הריבאונד", על חזרתם של מחשבות שליליות אצל בני האדם ומצאו שזה כמעט בלתי אפשרי לנסות להעלים מחשבות.

אנשים שמחפשים דרכים לעקור את המחשבות שאסור להם לחשוב עליהם, ייצרו קשרים סמויים בין המחשבות הלא רצויות שלהם לבין מה שניסו לחשוב במקומם. כל טלביזיה, שמיכה או אפילו המזגן יכולים להזכיר ל"שומר הסוד" את מה שאסור לו אפילו לחשוב עליו. הדבר שמתואר, מצדיק ומסביר את חשיבותו של התהליך הפסיכולוגי שמאפשר שחרור בטוח של המחשבות האסורות בסביבה "בטוחה".

אם הסוד אינו גורם ללחץ נפשי או פיזי, חשוב לשמור אותו כדי להרגיש תחושה של גבול אישי ולהימנע מקונפליקטים חברתיים. אבל אם זה אכן גורם לייסורים, חשוב וכדאי למצוא "שומר סוד" ראוי ולהקל על עצמכם.

מחקרים מצאו קשר בין התפרצות מחלות אצל אנשים ששמרו אצלם הרבה מחשבות שליליות וסודות קשים שאסור להם לספר ולכן חשוב לא להישאר לבד עם מה שמתרחש לכם בתוך המח.

העיקר שנהיה בריאים ומשוחררים.

ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה 050-3372301