אני שומעת בלי סוף בקליניקה את האמירות האלו:
*"אני אראה לה, שהיא תתחרט על מה שעשתה"...
*"היא סובלת? יופי. עכשיו שתרגיש את מה שאני הרגשתי כשהיא התנהגה אלי ככה"...
*"נכה אותו במקום שהכי כואב לו. שיפחד כמו שההיא פחדה"...
כאשר אנשים נפגעים או כועסים על ידי אדם אחר הם עשויים לנסות להחזיר את השוויון למערכת היחסים. לפעמים זה נגמר באלימות.
במחקר שהתקיים בארה"ב התבקשו מספר גבוה של נבדקים לחשוב על אירוע שגרם להם לחשוב מחשבות נקמניות ולדווח האם הם אכן פעלו על פי המחשבות שלהם או לא. אחוז קטן מאוד מהנבדקים אכן עשה פעולה אקטיבית כדי להשתחרר מרגשות הנקם (פגעו במזיד באחרים). אותם האנשים, שפעלו כדי לשחרר את יצר הנקם, דווחו שהפעולה האקטיבית לא הצליחה למחוק לגמרי את תחושת העוול שנעשה להם. התחושה של הסיפוק נמשכה לדקות בודדות בלבד ולאחריהם תחושת התסכול, הכעס והחוסר אונים חזרו לשלוט בהם.
הרצון להחזיר את האיזון למקומו הגיוני וברור. מי שנעשה לו עוול ירגיש רגשות קשים מאוד שהוא חייב לעשות איתם משהו, אחרת הם יכלו אותו מבפנים.
אבל... האם לפגוע בחזרה במי שפגע בך זאת הדרך היחידה להתמודדות? ראינו שהתשובה על כך היא לא!!!
ישנם דרכים שונות לעשות סובלימציה לתוקפנות שאנחנו חשים. מטען שלילי שמצטבר בגוף יכול לצאת בכל מיני דרכים, לאו דווקא ב"הרס" / "פגיעה" במישהו אחר.
חפשו את הדרך שלכם!!!
ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה 050-3372301
Comments